אנדרטת אוגדת הפלדה והתפתחות ההתיישבות בנגב המערבי

פיסקה 1: מיקום האנדרטה בעבר וכהיום

אנדרטת אוגדת הפלדה הוקמה לראשונה בשנת 1977 בלב העיר ימית שבחבל ימית (פתחת רפיח) בחצי האי סיני. היא נבנתה לזכר חללי אוגדה 84 ("אוגדת הפלדה"), שנפלו בקרבות עקובים מדם באזור זה במהלך מלחמת ששת הימים. בעקבות חתימת הסכם השלום עם מצרים ופינוי חצי האי סיני, פורקה האנדרטה בשנת 1982 והוקמה מחדש במיקומה הנוכחי בחבל שלום שבנגב המערבי, סמוך למושב יתד ולמשולש הגבולות בין ישראל, מצרים ורצועת עזה.

פיסקה 2: הסימבוליקה והאלמנטים באנדרטה

האנדרטה, בתכנונו של האדריכל ישראל גודוביץ', מעוצבת בסגנון ייחודי עשיר בסימבוליות. במרכזה ניצב מגדל תצפית מרכזי מבטון, המוקף ב-400 עמודי בטון ופלדה בגבהים ובצורות שונות. אלמנטים אלו מזכירים קני תותחים, צריחי טנקים וחלקי כלי רכב משוריינים, ומסמלים את עוצמתו של האגרוף המשוריין של האוגדה לצד שבריריות המלחמה. בנוסף, למרגלות האנדרטה מוצבות לוחות הנצחה עם שמות הנופלים, ובסמוך לה מוצבים קירות מבטון שפורקו מבתים בעיר ימית – עדות דוממת להתיישבות שנחרבה והוקמה מחדש.

פיסקה 3: יישובים שפונו מחצי האי סיני ונמצאים כיום בנגב המערבי

לאחר פינוי חבל ימית וסיני ב-1982, בחרו רבים ממפוני האזור להמשיך את מעשה ההתיישבות והקימו קהילות חדשות בחבל שלום ובנגב המערבי. בין היישובים שהוקמו או אוכלסו מחדש על ידי מפוני סיני ניתן למנות את פ his, יתד, פרי גן, שדי אברהם, תלמי יוסף, חולית, סופה, דקל, כרם שלום ועין הבשור. יישובים אלו הפכו את החבל השומם לאזור חקלאי פורח ומשגשג.

פיסקה 4: יישובים שפונו מגוש קטיף ונמצאים כיום בנגב המערבי

בשנת 2005, במסגרת תוכנית ההתנתקות, פורקו יישובי גוש קטיף שברצועת עזה. חלק מקהילות המפונים בחרו להישאר בחבל הבשור ובנגב המערבי כדי להמשיך ולחזק את ההתיישבות באזור הגבול. בין היישובים שהוקמו בנגב המערבי עבור מפוני גוש קטיף נמנים נווה, בני נצרים, שלומית, בני דקלים, כרמיה (הורחב) ושומריה, לצד שכונות ייעודיות שהוקמו עבורם בערים ובישובים באזור (כגון בנתיבות ובאשקלון).

פיסקה 5: קהילות שנטבחו באוקטובר 2023 ופונו לנגב המערבי

במתקפת הטרור הרצחנית ב-7 באוקטובר 2023, ספגו יישובי עוטף עזה והנגב המערבי מכה אנושה, וקהילות רבות נטבחו ונפגעו קשות. בעקבות ההרס והלחימה פונו התושבים מבתיהם, אך לאורך הדרך החל תהליך שיקום ושיבה הדרגתית של הקהילות אל אזור הנגב המערבי. קהילות שנפגעו קשה, דוגמת בארי, כפר עזה, ניר עוז, נחל עוז, כיסופים, חולית, עין השלושה, אופקים ושדרות, הועברו למגורים זמניים (בין אם בקיבוצים שכנים בנגב המערבי, בשכונות ייעודיות או בפתרונות דיור זמניים באזור) כחלק מתהליך השיקום והשיבה של הקהילות אל אדמת הנגב המערבי.